תוצאות מחקר אחרון של אופיר סלע בנושא:
כוח הכוונה, המחשבה והמילה האנושית – היכולת לברוא ולהשפיע על מציאות החומר

בעידן החדש מדברים כל הזמן על המושג "מחשבה יוצרת מציאות" , מורים רבים בעולם מלמדים דרכים וגישות שונות לשלוט במחשבות ולנהל את החיים באמצעות מחשבה מכוונת. במאמר זה אסביר את נושא המחשבה וכיצד היא משפיעה על החומר – האם האימון על המחשבה הוא שגורם לי לפעול בדרכים חדשות וליצור לעצמי מציאות באמצעות מעשים? האם המחשבה גורמת למה שאני משדר החוצה להשתנות ולכן אנשים מגיבים אליי אחרת? האם המחשבה מסוגלת ממש להשפיע על החומר? על המולקולות עצמן?

כמה אנחנו באמת יודעים על ההשפעה שלנו על המציאות היומיומית שלנו?
כמה רחוק אנחנו הולכים עם הידיעה הזאת?
כל אדם חושב בממוצע כ 40,000 מחשבות ביום. זה המון מחשבות. כמובן שאנחנו מודעים רק לחלק קטן מאותן מחשבות, אשר מתרוצצות לנו במוח ללא היכר.
אולי לפני שאכנס להשפעת המחשבות על המציאות שלנו – ודרך אגב, ההשפעה היא אדירה(!) אם לא מוחלטת, אתייחס תחילה למה היא בכלל מחשבה וכיצד היא פועלת בתוכנו.

מחשבה הינה ישות עצמאית אשר קיימת במוחנו בין אם נרצה בה ובין אם לא. בצורתה החומרית מחשבה היא פרץ של אנרגיה חשמלית אשר עובר בין תאים עצביים במוח המרכזי שלנו, ומתורגמת על ידו לתמונה, לתחושה, לזיכרון, לרעיון – את המושגים הללו לא ניתן ממש להסביר במונחים חומריים, פשוט מכיוון שאינם חומריים אלא קיימים במישור האנרגטי. אך עדיין כולנו יכולים להבין במידה מספקת מהי מחשבה, היות וכולנו חווים את המחשבות שלנו כל הזמן.

שאלה חשובה היא מי יוצר את המחשבה? האם זה אני יוצר את המחשבה? האם מישהו אחר יוצר עבורי את המחשבות? האם המחשבות קיימות תמיד? האם יש הבדל בין מחשבה אחת לאחרת – למשל, האם המחשבה "אין לי מספיק כסף לסגור את החודש" שונה בצורה כלשהי מהמחשבה "בארומה יש כסאות אדומים" ? מה הסיבה שהמחשבה הראשונה יכולה לעלות בראשי אלפי פעמים במהלך יום בעוד שהמחשבה השניה תעלה פעם אחת עד פעמים ספורות בלבד? האם למחשבה הראשונה יש יותר כוח מאשר לשניה? יותר משמעות? מי יוצר את המחשבה הראשונה ומי את השניה, ולמה?

כל אלה שאלות חשובות ביותר להבנת התהליך המחשבתי שכולנו חווים ביומיום – על מנת שנוכל להתחבר לכוח הבורא של המחשבות שלנו ולהבין את המנגנון וליצור את המציאות שאנו בוחרים בה.

בואו נסתכל קצת על טבען של מחשבות. אנו יודעים כמה דברים על מחשבות:

1. יש להן מקור
2. הן יכולות להופיע באקראי
3. הן יכולות להיווצר בכוונה תחילה
4. הן זמניות
5. הן יוצרות תגובה רגשית
6. הן נעות בקצב מהיר יותר מהמודעות שלנו
7. הן חסרות היגיון
8. הן אסוציאטיביות

הערה: הרחבה על הסעיפים הללו ובכלל על הנושאים השונים בהם אני נוגע במאמר זה אפשר יהיה לקרוא בספר שאוציא בשנתיים הקרובות על נושא המחשבות והשפעתן על מציאות חיינו, או בסדנאות שאני עורך.

אם כן המחשבות אינן דווקא תוצר של חשיבה, אלא מעורבות בתהליך החשיבה. המחשבות הן ישויות עצמאיות לחלוטין אשר קיימות כאפשרויות אנרגטיות שמתממשות או לא מתממשות, באופן שאינו ברור. מה שאנו כן יודעים על מחשבות זה שהן פועלות באופן תגובתי ואסוציאטיבי – מחשבה אחת גוררת מחשבה אחרת באותו נושא. דומה מושך דומה. כך כאשר אני חושב מחשבה מפחידה אחת, בד"כ תעקוב אחריה מחשבה מפחידה נוספת. כאשר אני חושב מחשבה שמחה, בד"כ תתלווה אליה מחשבה שמחה אחרת.

העניין הוא שרצף המחשבה יכול להתחלף בין רגע מטוב לרע בצורה תגובתית; למשל – אני חושב על אשתי היקרה והמחשבה הזאת יוצרת אצלי תחושה נעימה, אז אני שומע ברקע דיווח בחדשות על תאונת דרכים והמחשבה שלי תיצור אסוציאציות שליליות, המתאימות לתאונת הדרכים.

לעיתים המחשבה תתהפך גם ללא מעורר חיצוני ברור. אני יכול לחשוב מחשבה נעימה על בילוי עם חברים, ומשום מקום תעלה מחשבה על המשימה המפחידה שמחכה לי מחר, ותתפוס לי את תשומת הלב, תוך שהיא גוררת אחריה רצף של מחשבות נלוות, מטרידות, מכווצות, שתלטניות.

עכשיו כשאנו יודעים קצת יותר על טבעה של מחשבה, אפשר לדבר על ההשפעה שלה על החומר. חומר הנו למעשה ביטוי של אנרגיה, כמו כל דבר בבריאה. כאשר מתבוננים על חומר, מוצק ככל שיהיה, ניתן תמיד לעשות תקריב ולהסתכל על יחידות בניין קטנות יותר. כך ניתן לרדת לרמת המולקולה, האטום, החלקיק, תת-החלקיק וככל שמגדילים את התקריב נוצר יותר ויותר חלל ריק בין חלקי חומר שונים, אשר נמצאים בתנועה הולכת וגוברת ככל שהחלקים הופכים קטנים יותר עד שלבסוף אנו נותרים עם מרחב ריק לחלוטין מחומר, שמתמלא בתדירות משתנה ואופן משתנה בחלקי חומר, בדרך שאינה ניתנת לניבוי באופן שיטתי, אך ניתנת לתמרון. כך יוצא שכאשר מגיעים לגודל מסוים של חלקיקים המתבונן משפיע על אופן ההתנהגות שלהם – כך אנו רואים עדות ראשונה ובסיסית של השפעת כוח המחשבה על החומר (בעצם השפעה של אנרגיה על אנרגיה שבאות לידי ביטוי בצורה שונה, ממש כשם שאנרגיה של חום תשפיע על חומר).

נאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה" אומר בפשטותו כי כל מעשה מתחיל במחשבה. המחשבה היא הכוח המפעיל את המעשים, כמו כל דבר במציאות החומרית. המחשבה היא שמייצרת את האנרגיה הפועלת ומעצבת את מציאות חיינו.

ניתן להבין איך מחשבה משפיעה עלינו ברמה הרגשית – כל מחשבה עוברת תהליך של התמרה לכדי רגש, והרגש הופך התמרה לכדי תחושה גופנית. כך אם אני חושב מחשבה מפחידה כמו למשל: הכלב הזה הולך לנשוך אותי. המחשבה הזאת תהפוך לרגש של פחד, שיהפוך לתחושה של כיווץ בבטן, האצת קצב הלב, קיפאון במקום, או לחילופין הגברת ההליכה, או כל פעולה אחרת שיכולה להיווצר. כל השתלשלות האירועים החלה בצורה של מחשבה קטנה.

ניתן להבין גם כיצד מחשבה משפיעה על תודעה אחרת – כבר אמרנו שהמחשבה היא אנרגיה שמשפיע על אנרגיות אחרות ,כך כאשר אני מסתכל לאשתי בעיניים וחושב כמה שהיא יפה וכמה שאני אוהב אותה, התודעה שלה תגיב למחשבה הזאת בצורה אסוציאטיבית, והמחשבות שלה יותמרו לרגש נעים, שיוצר תחושה נעימה בגוף, רטט, ואולי תביא אותה לפעולה בצורה של אמירה, חיבוק, דמיעה.

מה שיש עוד להשלים לפאזל זה את ההשפעה של המחשבה על חומר שהנו לכאורה חסר תודעה כמו למשל אורז מבושל. כיצד המחשבה משפיעה על אורז מבושל? באותו האופן בדיוק. המחשבה החיובית תיצור רטט שישפיע על מודעות החומר, על החלקיקים הקטנים אותם הזכרתי קודם, אשר מופיעים בתדירות ובאופן משתנה בהתאם למתבונן. כך המחשבה שלי תיצור את אותה השפעה אסוציאטיבית על האורז כפי שמשפיעה על התודעה של אשתי. כאשר אני חושב מחשבה חיובית על האורז, החלקיקים המהווים אותו יגיבו לאותן מחשבות ויצרו חומר חיובי, וכאשר אני חושב מחשבה שלילית על האורז החלקיקים יגיבו לזה ביצירת חומר שלילי.

על מנת להמחיש את העניין ביצעתי ניסוי הבודק את השפעת המחשבה והמילה על חומר. לקחתי אורז מבושל וחילקתי אותו לשלושה כלים – כלי מבורך, כלי מקולל, וכלי ניטרלי לביקורת. כמעת בכל יום בירכתי, קיללתי והתעלמתי מהאורז בהתאמה לכלים, ותיעדתי את ההשפעות על החומר. תוצאות הניסוי אוששו את ההשערה שלי והאורז המבורך החזיק מעמד זמן רב יותר עם כמות עובש קטנה יותר בצורה משמעותית מקבוצת הביקורת ועוד יותר מהאורז המקולל. דבר מעניין שראוי לשים אליו לב הוא משך הזמן שלקח עד שהופיע הבדל בין האורז המבורך למקולל. הדבר לא קרה עם המחשבה הראשונה, או הברכה הראשונה, וגם לא עם השניה או השלישית. לקח כ 30 ימים עד שיכולתי להבחין בהבדל משמעותי בין קבוצות האורז. נתון זה הינו קריטי להבנה בכל הקשור ליכולת המחשבה לפעול ולהשפיע על המציאות. ישנו מנגנון השהייה, אשר מגן על המציאות מיצירת כאוס מוחלט. הרי כבר אמרנו שקצב המחשבה מהיר מאוד, ושהמחשבות הן אקראיות, חסרות היגיון ומשתנות כל הזמן – לו המציאות היתה מגיבה למחשבה באופן מיידי העולם כולו היה חודל מקיומו תוך שניה אחת – מספיק שאדם אחד בעולם היה חושב "שיתפוצץ העולם" וכל הסיפור היה נגמר. המנגנון שנוצר הוא מנגנון האמונה. מחשבה שאנו מתאמנים עליה זמן מספיק הופכת לאמונה, אותה אמונה היא שמעצבת את המציאות החומרית. כדי ליצור אמונה יש צורך באימון מתמיד, חזרה ושינון המחשבה. כך יוצא שאם אני משנן וחוזר על מחשבות שליליות אני יוצר אמונה בשלילי, והאפשרויות השליליות הן שתתגשמנה יותר בחיי, ממש כשם שהקללה החוזרת ונשנית על אותה קבוצת אורז יצרה אצלי את האמונה שהאורז הזה מקולל – כשהאמונה היתה חזקה מספיק האורז הגיב באופן מוחלט. אותו הדבר מתרחש לגבי המחשבות בכל נושא שהוא. כמובן שלדבר השלכות רבות – על מערכת היחסים והדיאלוג הפנימי שלי עם עצמי, ועל מערכות היחסים עם אנשים אחרים. כאשר אני מתאמן על מחשבות מזיקות לאדם אחר ויוצר אמונה שלילית כלפיו, אני מעצב את המציאות שלו כשלילית (כמובן שכפי שהמחשבה שלי פועלת ומשפיעה כך פועלות תודעות רבות אחרות וישנו תמהיל של אמונות אשר מעצב יחד את המציאות, לכן לא כל מחשבה ואמונה שלי בהכרח תתגשם כאשר מדובר באנשים אחרים, או בנושאים אשר אנשים רבים מעורבים בהם).

להלן פרטי ותוצאות הניסוי:

מטרת הניסוי:
לבדוק השפעתם של כוח המחשבה, הכוונה והמילה על החומר.

ההשערה:
האנרגיה תשפיע על החומר ותשנה אותו לפי הכוונה: אנרגיה טובה עם כוונה חיובית תשפיע לטובה על החומר ותשמר אותו, ואילו אנרגיה רעה עם כוונה שלילית תשפיע לרעה על החומר ותקלקל אותו.

אופי הניסוי:
מושא הבדיקה – אורז לבן מבושל, יחולק ל 3 כלי אחסון זהים (קופסאות פלסטיק קטנות ושקופות), אשר יונחו בדלת המקרר למשך תקופת זמן.
הקופסה הראשונה תהיה קופסת הברכה
הקופסה השניה תהיה קופסת הקללה
הקופסה השלישית תהיה קופסה רגילה (קבוצת הביקורת)
על קופסת הברכה רשמתי מילות ברכה בעלות השפעות חיוביות: ברכה, אהבה, יופי, בריאות, שמחה, וציור של לב (♥).
על קופסת הקללה רשמתי מילות קללה בעלות השפעות שליליות: קללה, איכס, אדיוט, מגעיל, מות, וציור של איקס (X).
מידי פעם אוציא את שלושת הכלים עם האורז מהמקרר לשם פעולת הברכה והקללה.
את הקופסה הראשונה אברך במילים כמו: כל הכבוד, את נפלאה, אתה מקסים, אתה יפה, אני אוהב אותך, אתה נקי, בריאות, וכו'.
את הקופסה השני אקלל במילים כמו: טמבל, מגעיל, רקבון, מות, שחור, אני שונא אותך, אני כועס עליך, קללה, עצב, וכו'.
הקופסה השלישית תהיה ללא כל התייחסות מיוחדת.
מידי פעם אצלם את שלושת הכלים לשם מעקב אחר השינויים ואחזירם למקרר.

תחילת הניסוי – יום שבת, 07/03/09 בשעה 18:00.

תיעוד צילומים:
צילום    שעה     תאריך              הערה
1.                  18:00  07/03/09        
2.                  09:45  08/03/09
3.                  00:15  09/03/09
4.                  23:35  10/03/09
5.                  18:00  17/03/09
6.                  21:00  19/03/09
7.                  20:00  21/03/09        
8.                  20:00  13/04/09         לאחר 38 ימים ניכר לראשונה הבדל חד משמעי בצילומים
9.                  15:00  20/04/09
10.              11:00  11/05/09

מה שמדהים וחשוב לקחת מהתמונות החזקות האלה זה הכוח שיש במחשבה ובמילים שלנו על עצמנו ועל סובבנו - שימו לב למילים שאתם משתמשים בהם ביומיום - ותרו על הציניות, על המילים הגסות עם ההקשר השלילי.

ברכו את עצמכם, ברכו את חבריכם, ברכו את האוכל שאתם אוכלים, השתמשו בברכות אישיות, או בברכות מסורתיות, לכל ברכה היתרונות שלה, פרגנו במילים יפות לבני ובנות הזוג שלכם, לילדכם, לצמחים ולחיות. הודו לאמא אדמה ולכל האורגניזמים החיים בה על קיומם, הודו לבית שלכם, לרכב שלכם, ברכו את המחשב שלכם ממש עכשיו ושבחו את טיבו - הברכה שלכם משנה את החומר, הדעה שלכם משנה את המציאות באופן מוחשי לחלוטין - הסתכלו שוב על התמונות...

רק אהבה לכל.