|
כח קוסמי- כח
קוסמי הוא אור, מהות האור, באמצעותו אדם מאיר
את דרכו כדי ליצור את עולמו.
זהו כח פנימי הנסתר מהעיניים והוא המגדיר את
מרחב היצירה הריק לאהבה.
קיימים עשרה כוחות קוסמיים והם עשר
האינטליגנציות הרגשיות המקושרות לספירות.
1. כח האור 2. כח בראשית 3. כח האהבה 4. כח
החופש 5. כח המחשבה 6. כח האחדות 7. כח
ההתבוננות 8.כח הריפוי 9. כח החיסון 10. כח
הגילוי.
הכוחות הקוסמיים הם מרכזי אנרגיה, הסולם דרכו
ניתן להגיע אל עולמות עליונים.
הספירות הן אין, הן החוסר והן המאפשרות את כל
היש. הן הביטוי לאהבה ולשמחה בעולם היצירה.
על הספירות בנוי כל עץ החיים ומכאן ניתן להבין
את מרכזיותן וחשיבותן.
הרגשות מיוצגים על ידי מספרים, שלא ככל שאר
האינטליגנציות המיוצגות באותיות.
מספר מתאר כמות ( בשונה מאפס, מכלום). רגש
מתאר התמלאות (שונה מחוסר, מאין).
הרגשות, הם הכוחות הקוסמיים. עוצמתם, ביכולתם
להצטמצם כדי לתת לאדם להרוויח, ביכולת להיות
חסרים כדי להבין את הרצון.
אמת – אמת היא הרצון, הדעה, הרגש והחיים עלי
אדמות של יחיד, בזמן כלשהו, במקום כלשהו. היא
יכולה להיות כזאת עכשיו ואחרת מחר, היא שונה
מאדם לאדם והיא משתנה ממקום למקום.
דוגמאות:מנגינה. אדם אחד ישיר אותה בקול א
ואחר בקול ב, אפשר לחדש אותה בחלוף השנים,
אפשר לתת לה גרסה שונה במקום אחר.
משל. אדם אחד יראה במשל מורה אחד והשני יראה
מורה אחר, במקום מסוים יספרו אותו בנוסח אחד
ובמקום אחר בנוסח שונה ובחלוף השנים יספרו
אותו בדרך אחרת.
דעה. לכל אדם דעה משלו באותו עניין וזוהי האמת
שלו. אותו אדם יכול לשנות את דעתו לגבי העניין
בזמן אחר או במקום אחר.
אמת מוחלטת-אמת שאינה משתנה מאדם לאדם, ממקום
למקום ומזמן לזמן. האמת שהיא הבסיס לאמת
המשתנה.
המנגינות השונות הן צירופים שונים, של 7 תווים
בלתי משתנים. הדעות השונות והמשתנות, הן הוכחה
לעצם קיומה הבלתי מעורער של מחשבה. משלים הם
דרך משתנה להראות שהחיים הם תיקון.
החושכים המשתנים בחיינו הם האמת המשתנה, של
האור שהוא אמת מוחלטת,
הריח הוא האמת המשתנה של החוש והאושר הוא האמת
המשתנה של השמחה.
האמת המשתנה היא האישור לאמת המוחלטת.
כח החיים- כח החיים הוא בעצם כח הרצון. הוא
ההתחלה של כל תהליך. בלי שהאור היה רוצה לצמצם
מעצמו כדי לתת לכלי להרוויח אותו לא היה נוצר
הכלי. בלי כח הרצון לא היה נוצר כלום. האור
ברצונו, יצר רצון אצל הכלי, להתמלא בו.
ברור לי הצורך להגיע אל הרצון החופשי כי הוא
זה הקובע את מידת האור שיתקבל. אם הרצון שלי
מושפע מדעותיו של אחר או מחוויות שעברתי מידת
האור שיתקבל תהיה אחרת ממה שמתאים לי. כך גם
מידת האור שאוכל להעביר.
צמצום- הצמצום הוא מושג יסודי בקבלה העוסק
בתהליך שקדם לבריאת העולם במהלכו פינתה
האלוהות מקום על מנת לאפשר קיומה של מציאות
מחוצה לה(ויקיפדיה).
הצמצום הוא התקטנות, התגמדות. האור צמצם מעצמו
כדי לגרום לכלי לרצות להתמלא בו, להרוויח
אותו.
כאשר אני נותנת לבתי את החופש לנהל את חייה,
אני מצמצמת מעצמי, אני מאפשרת לה את החופש
לבקש את עצתי או לא, מאפשרת לה להתמלא ברצון
החופשי שלה.
צמצום הוא הקטנת ההימצאות, המניע לרצון,
האפשור של החופש להתמלאות בבחירה אישית.
לחם בזיון- פת לחם הניתנת לאדם בלי שעשה כלום
למען קבלתה, מבזה אותו.
הביטוי הזה מתייחס לתחושת הביזוי הזאת, הנגרמת
לאדם שמקבל בלי לתת.
הוא מתייחס לצורך באיזון בין הרצון לקבל לבין
הרצון לתת.
בראשית, כאשר הכל היה מלא באור השופע כל הזמן,
ללא הגבלה, לא היתה הבחנה בין חשך לאור, האור
היה מצב רגיל. המצב היחיד. כאשר הוא יצר את
הכלי נוצרה תחושה של לחם ביזיון, תחושה של
הכלי שהוא "אוכל חינם".
האור צמצם מעצמו, הכלי רצה בכל מאודו להתמלא
שוב באור והחל "עושה" בשביל ההתמלאות. או אז,
כמה טוב הרגיש הכלי, איזו תחושה של רווח היתה
לו. הוא כבר לא היה מבוזה וידע להעריך את אשר
הרוויח.
לחץ/י כאן לטיפול או כאן לסדנאות |
סדנאות
