ב"ה

אריק אריקסון , פסיכואנליטקאי התפתחותי, אמריקאי, שנולד בווינה, בראשית המאה ה20 היה תלמידו של זימונד פריוד, אבי הפסיכואנאליזה.

בעוד פרויד פיתח את תורתו בעיקר על פי טיפולו באנשים חולים, ביסס אריקסון את התיאוריה שלו על מחקר בבריאים. הוא חקר ובדק את התפתחותם של תינוקות לבני אדם בריאים ומתפקדים החל מגיל ינקות ועד זקנה.

במחקרו הוא מתאר כיצד מתפתחת אישיותם של בני אדם בתרבויות שונות בעולם וכיצד הם עוברים את שלבי ההסתגלות לחברה.

התיאוריה הפסיכוסוציאלית: מדגישה את הקשר בין התפת' האישיות לבין קשריו של הפרט עם סביבתו

- החלטתי להתייחס למודל זה המדגיש את הקשר בין התפת' האישיות לבין קשריו של הפרט עם סביבתו כדי לבדוק ולהשוות אותו לשיטת לוסקי האומר באחת מארבעת ערכי הליבה והראשון  "דע את עצמך דרך המשוב המתקבל מהתבוננות באנשים סביבך, בטבע, בהתנסויות שלך, במחשבות, בתחושות ובגוף שלך". כבר יש הבדל בהתיחסות לסביבה אריקסון מתייחס לחברה בלבד ואילו ערך הליבה מתייחס למימד הרבה יותר רחב, מהאדם עצמו תחושותיו וכו' ועד לסביבה הרחבה הכולל טבע.

- אריקסון האמין כי ה"אני" הוא ישות עצמאית ולא רק כזו המשרתת את סיפוק דרכי האיד (פרויד). ה"אני" ממלא תפקידים מודעים רבים, כמו חשיבה, תפיסה, זיכרון המכוונים להסתגלות שיכלית וחברתית. לפי טיעון זה אריקסון נוגע בערך הליבה השני  האומר "מחשבה היא אפשרות שמעצבת אמונה שיוצרת מציאות". המציאות אצלו זה המשוב השכלי והחברתי, שוב  ההתיחסות שלו היא מצומצמת לשני פרמטרים השכלי והחברתי לעומת התפיסה הכוללת והרחבה של ערך הליבה השני.

ה"אני"  לפי אריקסון הוא בסיס להתנהגות אנושית. אחת הפונקציות הבונה את ה"אני" היא יציאת תחושת זהות ושמירה עליה. זהות מורכבת מ: ייחודיות, אחידות ושייכות חברתית. לפי לוסקי אינטליגנציה של כוח האחדות היא היכולת לחזק את השונות כדי ליצור אחדות והרמוניה. אריקסון עוד טוען חוסר גיבוש זהות יוצרת ערפול ובלבול זהות. לאדם צורך לשלוט בסביבתו. ולעומת זאת לוסקי הטוען שהשליטה על הסביבה דרך שחרור הסביבה.

 - אריקסון טוען כי ההתפתחות הפסיכוסוציאלית של האדם ממשיכה כל עוד נמשכים יחסי הגומלין בין האדם לסביבתו –האדם מתפתח כל חייו. שיטת לוסקי מסכים עם הנאמר "האדם מתפתח כל חייו" ומוסיפה: "האמונה של האדם ביכולתו לרפא את עצמו ולהתחיל הכל מבראשית, הם עקרון בסיסי להעצמת כוח חיים, והם התרופה וה"נס".

- אריקסון מציע תיאוריה פסיכוסוציאלית, המורכבת מ- 8 שלבי התפתחות החל בלידה וכלה במוות,  לעומת 4 רבדים הכוללים 32 אינטליגנציות לפי שיטת לוסקי.

- אין אפשרות לדלג על שלב כלשהו בהתפתחות וכל בני אדם מתפתחים בסדר זהה לעומת שיטת לוסקי האומרת שניתן לנוע בכל ארבעת הרבדים בטיפול ופתיחת חסימות האינטליגנציות החסומות.

- בכל אחד משלבי ההתפתחות קיים משבר. אם הפרט מתמודד איתו באופן חיובי – נוסף רכיב חיובי לאישיות. אם ה"משבר" לא מעובד בצורה מספקת, מתווסף רכיב שלילי לאישיותו של האדם. פתרון המשבר הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק כדי לפתור באופן מוצלח את המשבר של השלב הבא.

אישיות של אדם מתפתחת, לטענתו, תוך התמודדות עם תסכולים ומצבי מצוקה. אישיות אופטימית נוצרת מהבחירה ב"יש". היא נעשית כבר בשלב ההנקה המוקדמת. בשלב זה בוחר הילד בין "יש אימון" ל"אין אימון" . אני רואה ומשליכה את ה"יש" וה"אין"  לאיטליגנציה  1  "אור" היכולת להיות בוודאות שהכל בא מצד האור.

8 שלבים של התפתחות פסיכו-חברתית במהלך החיים. בכל שלב מתעצב מרכיב אחר באישיותו תוך קונפליקט עם הסביבה.

1. אמון לעומת חשד: טיפול סדיר, עקבי ורגיש בצרכי התינוק גורם לגיבוש אמון בסביבה. האמון או החשד שנרכשים בשלב זה הופכים  לרכיב אישיותי, ובאים לידי ביטוי ביחסיו של הפרט כבוגר.
2. אוטונומיה לעומת בושה וספק: אוטונומיה היא תחושת העצמאות, כוח וביטחון שיש לפרט. הגבלת עצמאות וענישה או התנסויות לא מוצלחות יגרמו לתחושה של בושה וספק ביכולת.שלב זה תואם לגיל שבו נרכשת עצמאות בהרגלי ניקיון.
3. יוזמה לעומת אשמה: עידוד יוזמה מפתח סקרנות, פתיחות ותחושב ערך עצמי. לעומת זאת , ענישה ותגובות מעוררות אצל הילד רגשות אשמה.
4. חריצות לעומת נחיתות: ביצוע מטלות בהצלחה וקבלת משוב חיובי מהסביבה יוצרים תחושה של חריצות ומסוגלות.
5. זהות לעומת טשטוש: זהו שלב גיל ההתבגרות, שבו מתגבשת הזהות האישית של המתבגר. כשלון הזהות גורם לטשטוש הזהות.
6. אינטימיות לעומת בדידות" בשלב זה מתפתחת האינטימיות בין בני זוג על ידי יצירת זהות משותפת, לאחר שכל אחד גיבש זהות בשלב הקודם. אי היכולת לפתח יחסי אינטימיות מובילה לבדידות.
7. פוריות לעומת קיפאון: בני זוג הופכים להורים, הם פוריים ומתפתחים בתחומי חיים שונים כגון הורות ומשפחה, קריירה.
8. שלמות לעומת יאוש: זהו שלב הזיקנה, בו מביטים בני האדם אל עברם. האדם שחש סיפוק מהדברים שעשה בעבר מאופיין בשלמות ומסוגל להשלים עם המוות הקרב. לעומת זאת, מי שחש החמצה וחרטה ביחס לחייו מאופיין ביאוש ומרירות ופחד מהמוות.

שלבי ההתפתחות הפסיכו-סוציאליים לפי אריקסון  נוגעים לכל אורך חייו של האדם, אמנם תוך דגש על המודע, צמיחה והתפתחות אישית. אך במודל זה יש הארכיה התפתחותית מוגדרת וקבועה שכל שלב נתמך בשלב הקודם לו ומידת התמודדות המשבר. לפי תיאוריה זו  אדם שפתרון המשברים שלו לא מעובדים בצורה מספקת אז לאדם יש אוסף רכיבים שליליים לאישיותו. אני גם לא מצאתי שאריקסון מציע פתרונות לתיקון ושיפור אישיותו של האדם, לפי תיאוריה זו כל אדם הנמצא באיזה שלב מסויים  מתוך 8 השלבים הדרך שלו מוגדרת מראש על סמך השלבים הקודמים. נראה שיש חוסר התאמה לרעיון של אריקסון האומר " כי ההתפתחות הפסיכוסוציאלית של האדם ממשיכה כל עוד נמשכים יחסי הגומלין בין האדם לסביבתו" לבין התיאוריה המוצגת לעיל , לעומת התפיסה בשיטת לוסקי הנוטעת תקוה בלב אדם שהכל אפשרי והכל תלוי ברצונו של האדם.

 לחץ/י כאן לטיפול הוליסטי או כאן לסדנאות