המגע האנושי כתרפיה

מגע הוא אחד הדברים הכי חשובים לאדם, אם לא הכי חשוב.
המגע הוא הדבר הראשוני שאנחנו צריכים בשביל לחיות. לא חסרים מחקרים שמראים שתינוק ללא מגע יכול להגיע למוות ושתינוק שגדל עם הרבה מגע יתפתח בצורה יותר מהירה וטובה מתינוק עם פחות מגע.
מגע הוא הרבה דברים, זה מתחיל במבט בעניים וממשיך לחיבוק, נשיקה, לחיצת יד ועוד.
מגע זה אינטימיות, זה חיבור לחברה שאיתה אנחנו חיים. לצערי היום החברה הפכה להיות מאוד תחרותית וחומרית ואנחנו פיתחנו שריון שיגן עלינו מהפחדים שעולים לנו בהתמודדות היום יומית שלנו עם החברה.
וכשאנחנו בתוך שריון אנחנו מרוכזים בתוכנו ולכן אנחנו בוחרים להיות לבד, חסרי אינטימיות וחסרי מגע.
ואם אנחנו כבר נוגעים, אנחנו לא עושים את זה מהלב, אנחנו עושים את זה מתוך השריון שיגן עלינו מאותם אנשים שאנחנו רוצים בקרבתם. (סדנאות חיבור ללב)

היום יש הרבה בלבול בנוגע למגע, כיוון שכולנו רוצים מגע אבל חלקנו מתביישים בצורך הזה, חלקנו לא יודעים איך לבקש אותו. אנחנו פשוט רוצים חיבוק. אז למה לא לבקש?

המגע הוא צורך אנושי, זה צורך של הגוף. אם אנחנו רוצים להגיע לשלווה, להרמוניה ולאהבה בחיים, אנחנו צריכים להבין את הצרכים של הגוף שלנו, של הכלי שלנו.
איך שאני רואה את זה, המגע מתחלק לשלושה סוגים, ואני אפרט על כל אחד:



המגע הראשון הוא המגע הבסיסי:
המגע הבסיסי בה מהמקום הכי חייתי שיש בנו, מגע אינסטינקטיבי. זה המגע שבה מהצאקרה הבסיסית שלנו שממוקמת בתחתית עמוד השדרה. מגע שהוא טבוע בנו כיונקים.
המגע הזה מתבטא בצורך שלנו בחיבוק ובחום כשאנחנו ישנים. זה המגע שאנחנו זקוקים לו נואשות מההורים. זה המגע שאנחנו רוצים כשאנחנו ישנים עם בני הזוג שלנו. זה אותו צורך בשמיכה או בדובי כשאנחנו ישנים.
המגע הזה הוא הדבר הכי בסיסי אצלנו וכל מה שאנחנו צריכים בשביל למלא את הצורך הזה הוא פשוט חיבוק וחום. לא אהבה, לא מין- אלה חיבוק, והחיבוק הזה לא משנה אם הוא מאהבה או פשוט כי יש שם אדם שמחבק אותנו. הצורך הזה הוא מאוד אגואיסטי ולנו לא ממש משנה מי מספק אותו, אנחנו פשוט זקוקים לחום הזה. ולא משנה לנו אם זה בן או בת, שמיכה או דובי...
מחקרים מראים שכל היונקים אוטומטית הולכים לישון מכורבלים אחד עם השני, ואם אין להם את זה אז הם נהיים חולים ובסוף מתים.
זה פשוט צורך בסיסי. ואין לנו מה להתבייש בו או לנסות להדחיק אותו. זה אותו צורך בסיסי שילד זקוק להרגיש את ההגנה שההורים שלו נותנים לו בחיבוק ובחום. וכשילד לא מקבל את הצורך הזה הוא תמיד יחפש אותו במקום אחר, זה משהו שאנחנו לא יכולים לשלוט עליו, אבל אנחנו יכולים להיות מודעים אליו. ולדעת שזה הצורך שלנו ולקבל אותו בצורה הנכונה.

המגע השני הוא המגע המיני:
המגע המיני בא מצאקרת המין שממוקמת בבטן התחתונה. זה מגע שמכיל בתוכו את הצרכים שלנו להתרבות, לחקור, לתקשר והצורך שלנו בחברים ואנשים מסביבינו. צאקרת המין מכילה את היחסים שלנו עם אנשים והתקשורת הפיזית שלנו עם בני אדם מסביבנו.
המגע הזה בא ממקום של הצורך שלנו בחברים וקהילה מסביבנו. המגע הזה הוא היצר המיני שלנו להתרבות ולגעת באברים שמושכים אותנו, הוא המשיכה שלנו לאנשים שנראים לנו כאנשים מושכים שאנחנו רוצים מהם גנים לצאצאים שלנו.
המודעות למגע הזה היא מאוד חשובה, הצרכים האלה הם בלתי נפרדים מהמהות שלנו, אין לנו מה להתבייש כשאנחנו מיניים ורוצים לגעת בצורה מינית. להיות מודעים לזה זה אומר שכשאנחנו נוגעים בצורה מינית אין לנו מה להסוות את זה כמשהו אחר, ולהיות שלמים עם הצורך הזה.

המגע השלישי הוא מגע האהבה:
המגע הזה הוא בא מצאקרת הלב שהיא בחזה שלנו. הצאקרה הזאת מסמלת את התקשורת הלא מילולית שלנו, את עולם הרגש. המגע הזה בא מהמקום של אהבה, של נתינה.
המגע הזה הוא הרצון שלנו לחבק ולנשק מתוך אהבה נקייה, מתוך רגש ו "וואו" כלפי האדם שמולנו. זה כמו שאנחנו אוהבים את הילד או את חיית המחמד שלנו, האהבה שלנו כלפיה היא ללא תנאי, היא לא באה מצורך לקבל משהו בתמורה או כצורך אינסטינקטיבי.
המגע בא בשביל לתת, בשביל להראות את הרגש שלנו כלפי האנשים שאנחנו אוהבים.
הרגש הוא מה ששולט ולא משהו אחר, שאנחנו נוגעים מתוך אהבה מהבטן, מתוך חיוך.

אלה שלושת אנרגיות המגע שקיימות בנו.
יחסי הקבלה והנתינה של סוגי המגע הם מעניינים, יש להם סדר מסויים:
מגע בסיסי אנחנו לא יכולים לתת אנחנו רק מקבלים – מגע של אהבה מתקבל כמגע בסיסי.
מגע מיני אנחנו נותנים ומקבלים כמגע מיני.
מגע האהבה הוא מגע שאנחנו לא מקבלים, אנחנו רק נותנים – אנחנו מקבלים מגע של אהבה כמגע בסיסי.
הגוף שלנו עושה התמרה ומתמיר את האנרגיה של המגע הבסיסי למגע של אהבה וכך אנחנו כל הזמן מקבלים ונותנים אנרגיה ואהבה ללא סוף.

הרבה פעמים אנחנו רוצים לגעת מתוך אהבה, אבל מפחדים שזה יפורש כמגע מיני, או שאנחנו רוצים את המגע הבסיסי של חיבוק אבל מגיעים אליו דרך מין.

אחד הדברים שאני הבנתי זה שאצל רובנו קיים חוסר במגע הבסיסי, המגע של חיבוק ושיקבלנו אותנו ללא תנאי. הייתה תקופה שלי היה חסר מאוד הדבר הזה, ולא ידעתי איך להבין את זה. ואז כל פעם שהייתי עם בחורה הייתי נוגע במגע מיני לא בשביל המין כי לא רציתי מגע מיני, רציתי חיבוק. אבל לא ידעתי שמה שאני רוצה זה רק חיבוק בסיסי – חיבוק מאהבה. התביישתי בזה בתור גבר. הרגשתי שזו חולשה מסוימת... ואז הייתי מאלץ את עצמי להיות מיני בשביל להשיג את המגע הבסיסי, ולא הייתי נהנה מהמין, והרגשתי תמיד מבולבל אחר כך... אבל כל פעם שהלכתי לישון מחובק הרגשתי משהו מתמלא אצלי, אבל ידעתי שזה לא קשור למי שמחבק אותי אלה רק החיבוק עצמו. והבלבול קיים בכל מיני צורות, שמגע מתוך אהבה מתפרש כמיני, שאדם שמתבייש להראות אהבה בגלל שהוא לא רוצה שזה יתפרש כמיניות. ושמגע מיני מתפרש כאהבה. לדוגמא- אדם שיש לו חוסר במגע מיני. כל פעם שיגעו בו מתוך אהבה הוא יפרש את זה כמגע מיני, כל פעם שהוא ירצה לגעת מתוך אהבה הוא יפרש את זה כמיניות, ואז הוא יוצר חוסר ברגש האהבה והוא לא ידע איך לתת אהבה ולקבל אותה, הוא ירגיש בפנים שהוא לא מספיק נאהב אבל ינסה למלא את זה דרך מיניות. וככה אפשר על כל סוגי המגע.
אחרי שהבנתי את הצורך שלי, ידעתי לעשות את ההפרדה בין המין למגע הבסיסי, ולא חזרתי על זה שוב. ברגע שהייתי מודע לצורך הזה שלי כבר לא הייתי צריך אותו באותה עוצמה. אני עדיין זקוק לזה, אבל היום אני יודע איך לקבל את זה בצורה הנכונה ולא להתבייש בזה.

הכול תלוי בחוסר ובעודף שקיים אצל כל אדם. אדם שיש בו עודף של מיניות יתעל כל מגע כמיני, כשהוא ירצה לגעת מתוך אהבה הוא יגע מתוך מיניות, וכשיגעו בו מהצורך הבסיסי הוא יקבל את זה כמיניות. ולכן יהיה לו חוסר באהבה ובחיבוק בסיסי כי הוא לא מודע אליהם, הוא לא נותן לאנרגיות האלה להגיע למקום הנכון שלהם.
אדם שיש בו חוסר של חיבוק בסיסי יפרש כל מגע למקום הזה, כל מגע שהוא נותן וכל מגע שהוא מקבל. ואז יהיה בו גם תמיד חוסר באהבה ומין, כי כל מה שהוא מקבל הוא מתעל למקום אחר. הדברים האלה יוצרים חוסר איזון, אדם שיש בו חוסר ימשוך את כל האנרגיות לחוסר הזה. אדם שיש לו חוסר באהבה ימשוך את כל סוגי המגע לשם וכך יהיה לו חוסר גם במקומות האחרים.

אז מה עושים בשביל לסדר את הבאלגן?
צריך להיות מודעים. כל פעם שאנחנו נוגעים או שנוגעים נרגיש מאיפה זה בא, איזה מגע זה. האם זה מגע בסיסי? מגע מיני? או מגע מתוך אהבה? ואז לגעת בלב שלם שזה המגע שאותו אנחנו רוצים לתת ולקבל, ולא להתבייש בזה. לא להתבייש ברצון שלנו במיניות או בחיבוק, לא להתבייש באהבה שיש לנו לתת.